#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הטעם לומר והוא רחום קודם מעריב?	"1) כתב הטור לפי שבשחרית ומנחה יש תמידין לכפר משא""כ במעריב ליכא תמיד תקנו לומר והוא רחום [וכ""כ הב""י בשם הכל בו]<br>2) ועוד כתב הטור לפי שנהגו ללקות קודם מעריב לכפר על החטאים שביום לכך נהגו לומר אחר המלקות והוא רחום<br>3) ועוד כתב הטור עוד קשר למלקות מפני שבשעה שלוקין אדם אומרים ג' פעמים והוא רחום שיש בו י""ג תיבות ועולה לל""ט כמנין מלקות (ע""פ ב""י)<br>4) הב""י הביא מכל בו ע""פ התנחומא (פנחס אות י""ג) לעולם לא לן אדם בירושלים ובידו עון שתמיד הבוקר מכפר עונות הלילה ותמיד הערב מכפר עונות היום, ולכך תקנו לומר והוא רחום בשחרית בסדרי קדושה (ובא לציון) וכן במעריב אומרים והוא רחום, אבל כיון שאין אומרים אותה בליל שבת [דאין מקריבין אימורי תמיד בליל שבת] תקנו לומר והוא רחום גם בפסד""ז<br> 5) ועוד הביא הב""י בשם הכל בו שכל היום אדם חוטא ובערב צריך אדם לומר כפרה על חטאו<br> 6) הערוה""ש (סעי' א') הביא עוד טעם ע""פ קבלה שיש ג' ממונים שדנים הרשעים בגיהנם בלילה, ושמם משחית, אף, וחימה, וכנגד אלו אומרים ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו, ולפיכך בשבת אין אומרים זה דהרי יש לרשעים מנוחה בשבת"	סימן רלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הפירוש ולא יעיר כל חמתו?	"הערוה""ש (סעי' א') הביא מהאבודרהם דכל הוא כלום ור""ל לא יעיר כלום, אבל רש""י פי' כל ר""ל כולו ור""ל לא יעיר כל חמתו אלא מקצתו, וכן הוא בילקוט"	סימן רלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"למה ליכא חזרת הש""ץ במעריב?"	"1) לפי שאינה חובה ואינו יכול להוציא שום אדם ידי חובתו (רמב""ם)<br>2) כתב הרשב""א דאפי' להשיטה דלאחר שהתפלל פעם אחת נעשה לו חובה ג""כ א""צ חזרת הש""ץ שהרי ממ""נ, אם הוא בקי א""צ חזרת הש""ץ ואם הוא אינו בקי הרי מעולם לא התפלל (ב""י)<br>3) המ""ב (ס""ק א') הביא מלחם חמודות וא""ר דאפי' אם קבעוה חובה אפ""ה לא הטריחו הציבור להחזיר הש""ץ תפילה [וכעין זה כתב הערוה""ש (סעי' ג') דלא קבלנו עלינו חזרת הש""ץ]<br>4) כתב הערוה""ש (סעי' ג') דיש טעמים ע""פ קבלה שלא לומר חזרת הש""ץ בלילה וגם אין אומרים קדושה בלילה"	סימן רלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים נפילת אפים במעריב?	"הטור הביא מרב שר שלום שיאמר נפילת אפים בלילה [חוץ מליל שבת], אבל הדרכ""מ (ס""ק ב') הביא דנוהגין שלא ליפול על פניו בלילה ע""פ קבלה [ומ""מ מותר לומר המזמור בלי נפילת אפים (מ""ב לעיל סי' קל""א ס""ק ט""ז)], והוסיף המ""ב (ס""ק ב') דאפי' אם התפלל מעריב מבעוד יום אין אומרים נפילת אפים דהרי משויה ללילה, וה""ה כשמתפלל תפילת תשלומין למנחה במעריב אין אומרים נפילת אפים."	סימן רלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה אומרים קודם מעריב?	"השלטי גיבורים (ריש ברכות) הביא מנהג לומר שיר המעלות וגו' קודם מעריב דצריך לקרות שמע מתוך דברי תורה [ונקט מזמור זה שכתיב ביה העומדים בית ה' בלילות א""נ שאו ידיכם קודש וברכו את ה'] (מ""ב ס""ק ב'), ועי' בערוה""ש (סעי' ב') דהביא עוד פסוקים שיש נוהגין לומר"	סימן רלז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אומרים פיטום הקטורת ושיר של יום במעריב?	הטור הביא שיש נוהגין לומר פיטום הקטורת בלילה זכר למקדש, אבל אין אומרים שיר של יום שלא היו אומרים שיר במקדש בלילה	סימן רלז סעיף א		
